קבלו את הדיאלוג הסוקרטי* הבא:
חברה אומרת לי, ״עשיתי קורס פיתוח, חשבתי כולם יעופו עליי.״
אני: ״ולא עפו?״
היא: ״קדחת. רק פרויקטים בוורדפרס. לא מזמינים לראיונות אפילו״.
אמרתי לה ברגישות, ״אולי הקורות חיים שלך בזבל״.
אמרה לי, ״הקורות חיים שלי סבבה, יש גם לינק לגיטהאב שלי והכל. רק מה, יש לי בו רק איזה 2–3 פרויקטים״.
אמרתי לה, ״מה דעתך על זה? סדנה של יום אחד ב־Node.js, ובסוף את זוכה בעוד פרויקט לתיקעבודות״.
אמרה, ״זה בסדר אם אני לא יודעת Node.js?״
אמרתי, ״ברור, זה בדיוק למי שלא יודעות״.
מתוך הפרסומים הרשמיים:
Node Girls runs free JavaScript and Node.js workshops for women, non-binary and trans folk around the world, who are not familiar with programming.
*סתם, זה לא היה דיאלוג סוקרטי. זה היה דיאלוג רגיל. אבל עדיין אפשר ללמוד ממנו משהו.
גם כשאני הגשתי מועמדות פעם ראשונה לסדנה מהסוג הזה (אם כי לא ב־Node.js אלא ב־django), הייתי בטוחה שזה לא בשבילי. אבל בכל זאת השקעתי בניסוח התשובות. בטופס נשאלתי כל מיני שאלות רעות ומעצבנות, מהסוג שמאלץ אותך לעצור ולחשוב:
- למה אני מעוניינת בסדנה?
- מה הידע שלי בתחום?
- מה השאיפות שלי בתחום?
- במה אני מצפה שהסדנה תקדם אותי?
- האם ארצה להתנדב בסדנאות הבאות?
השתדלתי לענות כמה שיותר ברצינות, בהתלהבות ובלי לשפוך ספקות עצמיים חסרי בסיס לתוך ה־input fields. מתוך כ־150 נשים שהגישו מועמדות, התקבלו 30, וזכיתי להיות ביניהן.
מה רבה הייתה הפתעתי.
והסיפור עם ההפתעה יחזור על עצמו שוב ושוב מאותו רגע ואילך.
לפיכך, המסר שלי אליכן הוא: אין תירוצים! זה כן בשבילכן. זה בדיוק בשבילכן, בהנחה שיש לכן דופק ולפטופ. אם אין לכן לפטופ, אפשר להודיע מראש וינסו לארגן לכן מחשב ליום הסדנה.
תגישו, מה כבר יקרה? יגידו לכן לא? לא הפסד ענק. בסך הכל סדנה של יום אחד. יהיו עוד הזדמנויות. הלוגיקה פשוטה: הגשת מועמדות אמנם לא מבטיחה קבלה, אבל אי־הגשת מועמדות מבטיחה אי־קבלה. כששואלים אותי איך התקבלתי למשהו, התשובה החוכמולוגית אך הנכונה שלי היא ״הגשתי מועמדות״. כן, זה לא תנאי מספיק, אבל הוא הכרחי. זה צעד שבלעדיו אי אפשר. זה לתת לעצמך הזדמנות, ולתת לאחרים הזדמנות לתת לך הזדמנות. או איזשהו משפט מסורבל אחר. לא יודעת.
אה, ותשמרו את התשובות שמילאתן בטופס גם באיזה גוגל דוק נפרד, כי אלוהים יודע מתי ימות האינטרנט או המחשב והכל ימחק. וגם טוב לשמור אותן למקרה שתצטרכו למלא טופס דומה בעוד כמה חודשים. בעיקר אם אתן חופרות ומשקיעות כמוני, ובעיקר לאור העובדה שתידרשו להתנסח באנגלית ולרובנו זה לוקח יותר זמן מאשר בעברית.
אז מה זה הסדנאות האלה?
המודעות הגוברת לדלות נוכחותן של נשים במקצועות טכנולוגיים, חרף היותן למעשה רוב באוכלוסייה, הובילה לעלייתן של מגוון יוזמות לעידוד כניסה של נערות ונשים לתחומים האלה. לצד יוזמות ששמות דגש על שינוי תודעתי בקרב הדור הצעיר, באמצעות כניסה לחטיבות הביניים, יש גם יוזמות שמדגישות חיזוק של נשים שכבר נמצאות בתחומים האלה, מניעת עזיבה (למשל, בגלל גידול ילדים, או בגלל תחושת הבדידות במקצוע גברי), וכן יוזמות לעידוד היכרות עם טכנולוגיות חדשות ורלוונטיות עבור כל הגילאים, בין השאר כפתח להסבה מקצועית. חלק מהיוזמות מקומיות וחלקן יובאו מחו״ל.
אז בפוסט הזה אני רוצה לספר, כאמור, על סדנאות חינמיות בנות יום אחד, שמיועדות לנשים, ובדרך כלל גם לא.נשים מהקהילה הטרנסית ולבעלות/י מגדר א־בינארי. התפתחה מוסכמה שלפיה שמות הסדנאות הם מהתבנית SomethingGirls. לי אישית זה גרם לחשוב בהתחלה שהן פונות לגילאי 18–20. אז זהו, שלא. באחת הסדנאות שהשתתפתי בהן הייתה איתי בקבוצה ״נערה״ בת 70, מפתחת בקאנד ותיקה שרצתה להתנסות במשהו חדש.
במהלך הסדנה, המשתתפות עובדות בקבוצות קטנות (כ־3 בקבוצה) עם מדריך או מדריכה מתנדבים, ובונות כל אחת פרויקט תכנות בטכנולוגיה מסוימת, כמו Node, Angular, Ruby on Rails ו־django. לכל ארבע הטכנולוגיות שהזכרתי יש סדנה שהתקיימה בארץ לפחות פעם אחת. אני אתן סקירה על כמה מהן ועל כל מיני נושאים מסביב, על סמך מה שיצא לי להכיר ולעשות.
מה יוצא לך מהשתתפות בסדנה של יום אחד?
- תלמדי משהו חדש בסביבה תומכת. בתקווה, זה יגרום לך לרצות ללמוד עוד ממנו ולהרגיש שזה כן בשבילך 😍
- יהיה לך בסוף פרויקט (נוסף?) לתיק העבודות. אחר כך תוכלי לפתח ולהרחיב אותו כרצונך מעבר לרמה הבסיסית של הסדנה.
- מפגש חברתי
- להבריז מהעבודה! או מהאבטלה
- היכרות עם עוד א.נשים שעוסקים או מתעניינות בתכנות
- אוכל טעים
- את הכיף שבהתלבטות האם וכיצד לציין סדנה כזו בקורות החיים!
איך שומעין על סדנאות?
לסדנאות יש אתרים רשמיים עם פירוט המועדים והיעדים של הסדנאות הבאות. הבעיה היא שקשה לעקוב מראש אחרי סדנה שעוד לא שמעתן עליה, ואנחנו שומעות עליהן רק אחרי שהן כבר מגיעות לארץ. אין לי פתרון לעניין הזה כרגע, ספרו לי אם אתן יודעות משהו שאני לא. בעיקרון, לי יצא לשמוע על סדנאות דרך פייסבוק, מנשים שהשתתפו בארגון שלהן. אז מה שאני יכולה לייעץ הוא להרחיב את המעגלים המקצועיים בפייסבוק (וטוויטר, גם לא מזיק), כי ככה שומעים על הזדמנויות מעניינות ורלוונטיות מאנשים מעניינים ו… רלוונטיים. לסדנאות יש גם דפי פייסבוק עם עדכונים, בנוסף לאתרים הרגילים שלהן.
מה לעשות אם אין סדנה קרובה, או שלא התקבלת?
להיות ממש עצובה בשביל המארגנות ובשביל המשתתפות האחרות על כך שלא יזכו לחזות בנוכחותך הקסומה. אבל הכל בסדר! את עדיין יכולה לבנות את הפרויקט של הסדנה, כי יש לסדנאות אתרים רשמיים, שכוללים את ה־tutorial (המדריך) לבניית האפליקציה שמשתתפות הסדנה בונות במסגרתה. אפשר פשוט לעשות את זה בבית לבד.
זה מסלול פחות חווייתי, ואין מי שיעזור אם יש תקלות בהתקנות או בקוד, אבל כאן נכנס העניין של הצטרפות לקבוצות והגדלת המעגלים החברתיים ברשתות החברתיות. אם תצליחו לעשות את זה, תמיד יהיה לכן את מי לשאול שאלות ובמי להיעזר. יש הרבה א.נשים נחמדים ששמחים לעזור.
וכמובן, לא מזיק להתנסות בהתמודדות עם אתגרים לבד. זה חלק ממה שעושים בעבודה האמיתית ממילא. אבל עדיף לא לבזבז על זה יותר מדי זמן אם יש לכן אפשרות לבקש עזרה.
למי שמעוניינת, הנה חומרי הדרכה לבניית אפליקציות מהאתרים הרשמיים של הסדנאות שאני מכירה:
סדנאות שהשתתפתי בהן
ng-Girls
אנגולר 2. הסדנה נוסדה בא״י על ידי שמואלה ג׳יקובס לפני כשנתיים, ומאז השתלטה על העולם.
מתי השתתפתי: נובמבר 2016.
מה בנינו: אפליקציית רשימת משימות (ToDo List).
משהו מוזר שקיבלתי: קרם לחות עם לוגו של WalkMe, שעשו ספונסורינג לאירוע.
djangoGirls
ג׳אנגו. פריימוורק בקאנד של פייתון. הסדנה נוסדה באירופה על ידי Ola Sitarska ו־Ola Sendecka, בעלת ערוץ היוטיוב Coding is for Girls. הסדנה רצה בישראל כבר כמה שנים, פעם בשנה, בסביבות מאי–יוני. היא מאורגנת ממש טוב ומסודר. המדריך או המדריכה יוצרים קשר מראש עם הקבוצה לצורך היכרות ועזרה עם ההתקנות הדרושות.
מתי השתתפתי: מאי 2016.
מה בנינו: אפליקציית בלוג.
משהו מוזר שקיבלתי: מדבקה לכרטיסים לגב של הטלפון הסלולארי עם לוגו של Red Hat, שעשו ספונסורינג לאירוע. הם עובדים עם פייתון, אז אני מבינה את האינטרס. עוד יסופר רבות על Red Hat בהמשך הפוסט.
כנס כתופעת לוואי של סדנה
נכון לעכשיו ההשתתפות בסדנת ג׳אנגו גירלז מקנה גם כרטיס חינם ל־PyCon Israel, הכנס הישראלי לענייני פייתון. בדרך כלל הסדנה מתקיימת יום לפני הכנס, והכנס נמשך יומיים. ברור שלא לכולם יש 2–3 ימים פנויים באמצע החיים. אפשר גם ללכת רק לסדנה. בונים קצת פרויקט, מכירים קצת אנשים. זה מספיק.
אבל אני הלכתי גם לשני ימי הכנס.
היום הראשון היה יותר מרגש ומעניין, וגם היו בו יותר אנשים. זו הייתה הפעם ראשונה שלי בכנס טכנולוגי. אז מסתבר שמקבלים מלא SWAG בכנסים, ויש כל מיני גימיקים ושטויות חמודות. אז כבר בכניסה מקבלים, למשל, מחברת, עט וחולצה עם הדפס של הכנס שהיא בגזרה של גבר, אז את מביאה אותה לחבר שלך או לאח שלך.
אגב, הנושא של גזרות נשים קצת עלה למודעות לאחרונה, ובכנס רברסים שהתקיים החודש היו גם חולצות בגזרות נשים, וזה באמת נבדק ונמצא כיותר לביש מבחינתי. הכי טוב שיהיה איזשהו מגוון, וככה כל אחת תבחר מה שמתאים לה. אגב, הנה קליפ קצר מהכנס, ובהמשך יעלו לערוץ גם כל ההרצאות, שהיו מעולות אחת–אחת (כנראה יש עבודת ארגון ומיון מאוד רצינית מאחורי הקלעים).
והנה החולצה המהממת מרברסים:
וגם החולצה שקיבלתי בדואר לאחר סיום ההתמחות במסגרת Google Summer of Code הייתה זמינה בשתי הגזרות. אין ספק שחל שיפור בגזרת הגזרות.
לא שזה כל כך חשוב, המרצ׳נדייז בכלל והחולצות בפרט. אבל נחמד להרגיש חלק, וחלק מלהרגיש חלק, זה להיות מסוגלת ללכת עם חולצה מכנס טכנולוגי ושהיא תיראה עלייך טוב. בסופו של דבר ללבוש חולצה של משהו זה להסכים שהגוף שלך יהיה שטח פרסום (ובדיוק בגלל זה לקחתי מ־PyCon גם חולצה של דרופבוקס, כדי שהגוף שלי יהיה שטח פרסום לשטח אחסון), אבל ככה את גם יכולה להראות במה את עוסקת, וזה נחמד. ובעיקר אין סיבה שרק אנשים עם מבנה גוף מסוים יוכלו לעשות את זה והשאר לא.
אבל אם כבר מקבלים פרסים בהגרלה בסדנאות ובכנסים, ברור שפרס באמת שווה יהיה מ(י)נוי שנתי ל־WebStorm או לאתר של קורסי אונליין. זה רעיון ששמעתי כבר לפני יותר משנה, כך שיכול להיות שכיום כבר מיישמים אותו בסדנאות המדוברות, במידה שנותני החסות זורמים עם העניין.
הצעת עבודה כתופעה לוואי של כנס
אז חוץ מכל החולצות והדברים החשובים האלה, היו גם הרצאות, שלכאורה זו מטרת הכנס. אך מטרתו הסמויה היא יריד תעסוקה. וממילא אפשר למצוא את ההרצאות ב־YouTube בערוץ של הכנס, כעבור זמן מה, כי הכל מוקלט. ההרצאות גם לא היו כל כך ברורות ברובן. היו רק כמה שהיו ממש מוצלחות בעיניי. ההרצאות התחלקו לשני ״מסלולים״/tracks. אבל המדריך שלי מהסדנה המליץ על מה שנקרא ה־hallway track, שפירושו לדבר עם אנשים מחוץ לאולמות ההרצאות, לעבור בדוכנים של חברות שמחפשות עובדים ולעשות את עצמי מישהי עם ניסיון שמחפשת עבודה (fake it till you make it, אני מניחה), ולנסות להיקלע לשיחות מעניינות.
בכנס השתתפתי בהגרלה בדוכן של Red Hat וזכיתי במרצ׳נדייז: מטען נייד למכשירים סלולאריים, משקפי שמש, מחברת, מגוון שטויות חביבות. גם השארתי פרטי התקשרות, וקיבלתי אימייל מהמגייס אחרי הכנס!
ברור שהרגשתי את האמ־אמא של תסמונת המתחזה, ושמתייחסים אליי רק כי חשבו שיש לי ניסיון כמו האנשים ה״רגילים״ בכנס. אלה שבאמת אמורים להיות שם. לבקשתו, שלחתי למגייס קורות חיים ועשינו שיחת טלפון לברר מה אני יודעת, מה אני לומדת, איך שמעתי עליהם (מהסרט Revolution OS שהושאל לי בסביבות 2006, כנראה על ידי יודה). בשיחת הטלפון חשבנו ביחד על האפשרות למצוא לי שם איזו התמחות שאני יכולה להיכנס אליה בהדרגה, דרך תרומה כמתנדבת באחד מפרויקטי הקוד הפתוח שלהם עם ליווי.
עכשיו, לא היה לי ניסיון בכלל, ורק התחלתי קורס פרונטאנד, וכולה השתתפתי בסדנת בקאנד של יום אחד. בסוף זה באמת פחות התאים, כי לא מצאתי פרויקט ברשימה שלהם שנראה כאילו יש לי מה לעשות בו, כי אין המון קשר בין פרונטאנד לסוג התכנות שעושים אצלם. לא היה נראה לי הגיוני לחשב מסלול מחדש רק בשביל חברה אחת. אבל זה היה ego boost מטורף לראות שמתייחסים אליי ברצינות בשלב כל כך מוקדם, ודקה אחר כך מצאתי עבודה ראשונה בסטראטאפ, אם כי לא בתפקיד טכנולוגי. אז הרגשתי שלמצוא עבודה זה לא כזה סיפור וכולם עפים עלי, ואין בעיה.
רק כשסיימתי את קורס הפרונטאנד שלי ויצאתי לחפש עבודה בפיתוח (ועל מי אני עובדת, לקחתי הפסקה של עוד כמה חודשים כדי לקחת קורס תפירה, כי ידעתי שזו ההזדמנות האחרונה לפני שאני צוללת לעולם הפיתוח), פתאום התברר שזה דווקא די קשה. שזה הרבה פחות אורגני וזורם ממה שיכולים לאפשר מקומות כמו ויקימדיה ורד־הט, שבונים פרויקטים בקוד פתוח. וזו כבר סגירת מעגל עם הדיאלוג מראשית הפוסט, מה שאומר שהגיע הזמן לסיים.
מסקנות (ונהנות)
תגישו מועמדות לכל הדברים. זו הדרך היחידה להתקבל למשהו. ותלכו לכל הדברים. כל. הדברים. ודברים יתחילו לקרות.
והנה Revolution OS, סרט תיעודי על תנועת התוכנה החופשית שיצא ב־2001. כל מיני דברים השתנו מאז, אבל חשוב להכיר קצת היסטוריה. גם כי זה מעניין ומעשיר, וגם כי מסתבר שיעופו עליכן.
