אמוג׳יז של דגלי גאווה

חשבתי שיהיה מעניין לכתוב על שאלת הייצוג הקווירי/להט״בי באמוג׳יז.

אמוג׳יז הם חלק מהשפה במובן מסוים, ושאלת הזכות לייצוג בשפה היא מקור למאבקים סוערים שיש להם השלכות חברתיות ואישיות אמיתיות מאוד (אחרת לא היו רבים על זה כל כך הרבה).

מלאי האמוג׳יז המוצע לנו הוא אחת הזירות שבהן טכנולוגיה וחברה נפגשות (ואז הולכות מכות). בפרט, מזה זמן מה יש דיבורים על כך שחסר ייצוג דיגיטלי של דגלי גאווה מגוונים. למי הם חסרים? למי הסמכות לאשר את ההוספה שלהם? ואיך כל זה קשור לקטגוריזציה?

מה זה אמוג׳י?

אמוג׳יז. הם קצת קטנים מדי ואני לא מבינה חצי מהם. למה צריך כל כך הרבה אמצעי הבעה ויזואליים כמרכיב בפורמט שיחה דיגיטלי? אני לא יודעת. אני יותר טיפוס של אותיות.

אך האמוג׳י הוא עולם ומלואו. הוא מעין הירוגליף מודרני. הוא הבכי והצחוק. הוא ציור קטן, אוניברסלי כביכול, המאפשר לנו להביע כל כך הרבה רגש במרחב מנוכר! הוא אינפורמציה תמציתית. הוא תקשורת חזותית. הוא יוצר פילוג בין דור ה-y ודור ה-z. ומישהו הרי צריך ליצור את הפילוג הזה, אחרת מה.

כמו כן, הוא מקור לשעות רבות של פרשנויות, ניתוחים וגזלייטינג עצמי: מה היא אומרת פה בעצם? זה בפאסיב-אגרסיב? היא כועסת עליי? למה היא כועסת עליי?

אילו אמוג׳יז של הקהילה הגאה יש היום?

כיום יש כל מיני אמוג׳יז שהקהילה הגאה משתמשת בהם, ובפרט הרבה כאלה שמטרתם לתת לה ייצוג:

דגל הגאווה  🏳️‍🌈

הדגל הטרנסי  🏳️‍⚧️

אהבה רומנטית בין אנשים שלשניהם שיער קצר  💑

אהבה רומנטית בין אנשים שלשניהם שיער ארוך  👩‍❤️‍👩

משפחות שבהן יש שני הורים ויש להם אורך שיער דומה  👩‍👩‍👦  👨‍👨‍👧‍👦

גם הקשת בענן נחשבת לסמל גאווה, שכן עליה מבוסס דגל הגאווה  🌈

המשמעויות שאני מוצאת בקשת כסמל בהקשר זה הן מגוון, נראות בולטת ובעצם חגיגה של ההבדלים בינינו. זה סמל מושלם. למה צריך יותר מזה? מסתבר שצריך.

למה צריך עוד דגלי גאווה?

אם הקשת מכילה כבר את כל הצבעים, לפחות באופן סימבולי, מה חסר בה?

התשובה היא: ספציפיות.

נגיד ששמתי את דגל הגאווה הקלאסי ב-bio שלי בטוויטר. מה אנשים מבינים מזה? שאני הומו או לסבית. האם זה מה שהתכוונתי? לא בטוח. אולי רציתי לומר שאני ביסקסואלי.ת, א־בינארי.ת או כל דבר אחר? אין לי דרך לבטא את זה.

בכל הנוגע למיניות ומגדר, אנחנו רואים בעשור-שניים האחרונים עלייה בכמות המונחים. לא כולם מבינים למה צריך כל כך הרבה הבחנות. אבל יש אנשים אחרים, שמאוד זקוקים להן. התפיסה התרבותית המקובלת של מין ומגדר היא שטחית מאוד ומסולפת, וזו תוצאה של הרבה שנים של הבחנות בינאריות נוקשות בין מה שבגדר הנורמה ומה שבגדר סטייה, וכמובן אכיפה של הנורמות בכל רובד אפשרי.

נניח לרגע לאלימות שבדבר. ברור שאחת התוצאות הישירות של המצב הזה היא הגבלת היכולת של כולנו להסתכל יותר טוב פנימה ולזהות מאפיינים ספציפיים, מורכבויות וניואנסים, כמו גם שינויים לאורך החיים. אנחנו לא יודעים הרבה על עצמנו, כי גדלנו על סיווגים שטחיים.

זה כמו שאני לא מזהה הרבה סוגים של ציפורים וצמחים ולא מבחינה ביניהם כל כך טוב, כי זה לא חלק חשוב בתרבות שלי. זה כמו שהרבה גברים לא יודעים מה ההבדל בין חצאית ושמלה. זה גם כמו שהרבה נשים לא יודעות מה ההבדל בין מסמר לבורג. זה לא שאי אפשר ללמוד את ההבדל, זה שהתרבות מאורגנת באופן מסוים. ללמוד תמיד אפשר. לפני שבוע לא ידעתי איזה סוג מעצורים יש לי באופניים (ובכלל לא ידעתי שיש סוגים). אפשר ללמוד.

תהליך הלמידה, ההגדרה והגילוי הוא צעד חשוב גם ברמה החברתית, של לקלוט שיש אנשים ששונים ממך, או אולי למרבה הפלא דווקא אנשים שדומים לך, אבל גם ברמה האישית של כל אחד עם עצמו וכל אחת עם עצמה. והרבה מהתהליך הזה קורה באינטרנט באמצעות קהילות שמתפלגות ומתגבשות, ערכי ויקי שנכתבים ונמחקים, ואפילו שינויים בשדות המופיעים בטופסי הרשמה לאפליקציות. וכידוע, ״הטרלול הפרוגרסיבי״ מחלחל גם אל תוך העולם הפיזי: הטפסים של הורה 1 והורה 2 ותגובות הנגד הקשות שהם סופגים.

מי רוצה אמוג׳יז של דגלי גאווה נוספים?

אני רוצה. אולי גם אתם. מעבר לזה אני לא יודעת, אז ערכתי ״מחקר״ והרי תוצאותיו: בהתבסס על מס׳ העוקבים של החשבון הזה בטוויטר, יש 454 א.נשים שמעוניינים באמוג׳יז של דגלי גאווה נוספים. אבל הייתי מהמרת שהמספר האמיתי גבוה בהרבה. האתר הרשמי של היוזמה הוא https://moreprideemojis.com ואפשר למצוא שם פרטים נוספים, כולל דרכים שבהן אפשר להצטרף לפעילות לקידום המטרה.

נראה שיש הרבה אנשים שחושבים שהעולם צריך להמשיך להתקדם ולתת ייצוג ליותר דגלי גאווה שונים. וב״העולם״ הכוונה היא לוועדת האמוג׳יז העולמית.

מהי ועדת האמוג׳יז העולמית והאם זה באמת השם שלה?

זה לא באמת השם שלה. הוועדה נקראת Unicode Emoji Subcommittee.

יוניקוד הוא סטנדרט קידוד גלובלי שמנוהל ומתוחזק על ידי ארגון ללא כוונת רווח בשם Unicode Consortium, והוא נועד לייצג דיגיטלית את כל השפות ואופני התקשורת האפשריים. כדי ליצור שפה משותפת בין מכשירים שונים בשפות שונות ובארצות שונות, יוניקוד מקודד טקסט באמצעות מספרים. הנה דוגמאות לקידוד של כמה אמוג׳יז ביוניקוד:

🥐 = 129360
🇮🇱 = region:I, region:L = 127470, 127473
🏳️‍⚧️ = 🏳️ (join, ⚧️) = 127987,65039,8205,9895,65039

אפשר לראות שהקידוד של הקרואסון הוא מספר יחיד, בעוד שקידוד של דגלים קצת יותר מורכב.

• דגלי לאום כוללים קיצור של שם הארץ שהדגל מייצג
• האמוג׳י הטרנסג׳נדרי מורכב מצירוף של דגל ריק פלוס הסמל הטרנסג׳נדרי  ⚧︎, והאמוג׳י של דגל הקשת מורכב באופן דומה מצירוף של דגל ריק פלוס הסמל  🌈

בדומה, אמוג׳י של משפחה מורכב מאמוג׳יז קיימים של אישה, עוד אישה וילדה, או צירופים אחרים. גם אמוג׳יז של דמויות אדם ואיברי גוף בצבעי עור שונים מורכבים על בסיס משותף עם הבדל בצבע.

👍🏽  = 👍, skin tone 4 = 128077, 127997

השילוב בין שני סימנים או יותר כדי ליצור סימן חדש היא שיטה חסכונית. זה כמו שבעברית האות א׳ עם סימן ניקוד כלשהו היא לא סימן דפוס נפרד מהאות א׳ חסרת הניקוד. אנחנו מקלידים את האות ואחר כך מוסיפים לה את סימן הניקוד. אם א׳ עם חיריק, למשל, הייתה סימן נפרד, היינו צריכים מקש נפרד עבורה במקלדת. בשיטה כזו היינו צריכים עוד המון מקשים, אחד לכל גרסה של כל אות. לא כדאי.

למה אין עוד אמוג׳יז של דגלי גאווה?

הוגשו לוועדת האמוג׳יז העולמית כל מיני בקשות בשנים האחרונות. לפעמים מאשרים אותן. כך קיבלנו את אמוג׳י הדגל הטרנסי. הצעות אחרות נדחו, ובהן הצעה לאמוג׳י של הדגל הביסקסואלי. למי שאין לה כוח ללחוץ על הלינק, הנה שתי פסקאות מתוך הכתבה שמתייחסות לדחיית ההצעה.

הנימוק לדחייה היה שדגלים הם קטגוריה שלא משתמשים בה כל כך הרבה, ולכן קשה לאשר דגלים חדשים. נראה שיהיה קשה מאוד לסתור טענה עובדתית ואובייקטיבית שכזו, בהנחה שהדברים אכן נכונים מבחינה כמותית.

אבל תנו לי רגע.

קודם כל, אם אנשים מקבוצת מיעוט מבקשים ייצוג – הם כנראה מתכוונים להשתמש בו. הטיעון שלא יהיה שימוש הוא בעייתי.

שנית, אמנם זו קבוצת מיעוט (או בעצם הרבה קבוצות מיעוט) אז אולי לא יהיה שימוש כל כך נרחב ויומיומי בכל דגל, אבל… אז מה? למה לתת יד להדרה של קהילות מודרות כשיש הזדמנות לפעול אחרת?

וברמה הלוגית, יש פה הנחה לא נכונה. לא ברור שאפשר להשוות בין דגלי לאום ושימושיהם ובין דגלי להט״ב וייעודם. יש לכל הדגלים עניין משותף (או גרעין סמנטי משותף) והוא האפשרות לבטא זהות ושייכות, זה כן. אבל המשמעות היא קצת אחרת ואי אפשר להניח שהשימושים יהיו זהים. זה בכלל לא מובן מאליו שדגלי גאווה שייכים לקטגוריית הדגלים. אולי נכון יותר לשייך אותם לקטגוריה של צבעי עור? וגם זה לא יהיה מדויק, כי זהות מגדרית ונטייה מינית זו לא קטגוריה לאומית או אתנית. זה משהו אחר. זו קטגוריה חוצת לאומים ומוצאים.

זו אחת הסיבות שאני חושבת שאי אפשר לחזות באיזה אופן ישתמשו בדגלים האלה. למשל, אולי בדגלים כאלה ישתמשו בקומבינציות חדשות עם אמוג׳יז קיימים וזה יהפוך להיות משהו מאוד פופולארי. אולי יש קבוצה גדולה של אנשים שלא היו רוצים להציג את עצמם באמצעות הלאום שלהם אבל כן היו שמחים להוסיף את דגל הגאווה שלהם ב-bio שלהם ברשתות החברתיות. כשמוסיפים סימן ל״שפה״, זה יכול להשפיע על כל המערכת. ואמוג׳יז הם לא באמת שפה, אבל נעשים שימושים בקומבינציות שלהם באופן שמאפשר לבטא רעיונות חדשים, ויש נקודות דמיון מסוימות בינם לבין כתב החרטומים המצרי.

ובמידה (החלקית!) שבה מערכת הסימנים הזו דומה למערכת כתב רגילה, אפשר להבין כמה משמעותי וחשוב לקבל ייצוג בה.

מושגים מונכחים באמצעות השפה. יותר קשה לדבר ולחשוב על דברים שאין מילים שמייצגות אותם. הרבה תופעות לא זכו למספיק התייחסות לפני שהייתה מילה עבורן (למשל, פוסט-טראומה של חיילים).

והאינטרנט יודע להיות מנוע לשינוי חברתי (ובכל זאת, החברה עדיין לא משונה דיה). האינטרנט הוא כלי שמחבר בין אנשים ממקומות שונים על בסיס אינטרסים ותחומי עניין משותפים. הוא בנוי לחצות גבולות. נכון, הוא היה פיתוח צבאי במקור. אבל תראו אותו עכשיו.

סיכום

אמוג׳יז גאווה נוספים יכולים לעזור לנרמל נראות קווירית מגוונת. זה לא דבר קטן. למניעת גישה לייצוג הזה יש משמעות פוליטית. וברצינות, זה באמת יותר חשוב שיהיה אמוג׳י של קקי מחייך, מאשר אמוג׳יז של מגוון דגלי גאווה?

אני לא באה להגיד שקקי מחייך הוא לא אמוג׳י בעל חשיבות אוניברסלית, ברור שהוא כן, אבל בכל זאת נראה לי שיש פה איזו נקודה למחשבה.

הנימוק לדחיית ההצעה, במסווה של עניין טכני ואובייקטיבי, לא באמת מחובר למציאות ולהערכתי הוא מתבסס על הנחות והשערות שגויות.