לבלוג או לא לבלוג? למה להשקיע בזה זמן?

זו שאלה שאפשר לכתוב עליה מהרבה זוויות, והרבה בלוגים נפתחים בה. לא אשבור את המסורת.

זה בעצם פוסט שפרסמתי במקום אחר, אבל עכשיו זה פה, לרווחת הכלל, וגם כדי שיהיה לי משהו להתחיל ממנו שכבר כתבתי מראש.

המוטיבציה לדיון בשאלה הפעם: כפי שקורה מדי פעם, יום אחד הופיע לי במדיום איזה פוסט שמשך את תשומת לבי. האתר ״מדיום״, למי שלא שמעה עליו בחיים, הוא פלטפורמת בלוגים שנעשתה פופולארית בקהילת פיתוח התוכנה (בין השאר), ואפשר למצוא שם חומר קריאה מעניין ומעשיר. אפשר גם לפתוח שם בלוג משלכן, ווהו!

הנקודה העיקרית שאני רוצה להגיע אליה דרך הדיון בפוסט הזה שקראתי, מלבד דיון בתוכן הספציפי שלו, היא האימפקט הפוטנציאלי של כתיבת בלוג. יש הרבה סיבות לפתוח בלוג טכנולוגי ולפרסם פוסטים בכל שלב שאתן נמצאות בו בהתפתחות המקצועית, בלימודי התכנות וכו׳. זו דרך להראות לעולם מי אתן, מה מעניין אתכן, מה התהליכים שאתן עוברות, כמה התקדמתן, כמה מוטיבציה יש לכן, לספר על פרויקט מעניין ועוד. אפשר אפילו לקבל הצעות עבודה בעקבות פרסום עקבי בבלוג, או הצעה לפרסם בערוץ שיש לו יותר טראפיק ויותר חשיפה. כותב הפוסט שבקישור אמנם לא התקבל לעבודה שהוא כיוון אליה, אבל הוא קיבל המון תמיכה ועידוד עקב פרסום הפוסט, וזה מה שמעניין כאן.

אז מה הסיפור המסופר בפוסט ההוא, בעצם? בקצרה, מתכנת עם הרבה ניסיון ובלי תואר התחיל לשים לב שהידע שלו כבר פחות רלוונטי בשוק העבודה, בעיקר אם מעניין אותו לעבוד בסוג מסוים של חברות. הוא החליט לרענן את ידיעותיו ולנסות להתקבל לגוגל. לקח את העניין של גוגל מאוד ברצינות. אבל מאוד. כמה מאוד? קליקבייט ״הוא פצח במסע למידה בן שמונה חודשים, לא תאמינו מה קרה אחר כך״. ככה מאוד. חרש את החיים שלו, יש אנשים שיאמרו שבצורה מוגזמת. ספוילר אלרט: הוא אחד האנשים שיאמרו את זה, בדיעבד.

אז באמת ״מה קרה אחר כך״? לא תאמינו. התקבל לאמזון.

מה אפשר ללמוד מהסיפור? כמה דברים.

  1. יש שם המלצות לא רעות בכלל לגבי מה כדאי ללמוד לקראת ראיונות ואיך ללמוד. אבל צריך להיזהר לא להגזים, וגם הוא מסייג בדיעבד חלק מהחומרים שעבר עליהם ואת כמות הזמן שהקדיש ללמידה.

  2. הסטנדרטים לקבלה לעבודה גבוהים מאוד במקומות מסוימים וכתוצאה מזה מתפספסות הרבה מועמדות טובות. זה לא גילוי מרעיש, אבל זה מזכיר שכדי להצליח צריך להמשיך לנסות. לפעמים ידחה אתכן מקום טוב, ואחר כך תתקבלו למקום טוב אחר, אולי אפילו יותר טוב. זה בהחלט דבר שקורה.

  3. התהליך שהוא עבר לא היה חסר ערך, בסופו של דבר. הוא רצה להשלים חומר יותר עכשווי וללכת לעבוד בחברה גדולה, וזה אכן הסתדר בדרך זו או אחרת. מטבע הדברים, הוא הספיק ללמוד הרבה מאוד בתקופה הזאת, ונחמד שהייתה לו האפשרות לפנות לעצמו כל כך הרבה זמן בשביל זה. בסופו של דבר, ללמוד זה כיף. זה אחד התחביבים שלי.

  4. דבקות במטרה ומסירות חסרת גבולות לא תמיד מבטיחות הצלחה, אבל אם מפרסמים על זה פוסטים זה יכול לבנות בהדרגה תדמית ציבורית שתזכה להערכה מסוימת. כן, גם זה דבר שעוזר להתקדם מקצועית.

לסיכום, להגדיר לעצמנו מטרות גבוהות ויעדים ממוקדים זה דבר שיכול לעזור להגיע רחוק. עם זאת, אני חושבת שיש סיכון במיקוד במטרה אחת באופן כל כך פומבי, כי אחר כך לכו תשכנעו את החברות הבאות שתתראיינו אליהן שהן לא פשרה בעיניכן.

אבל המסקנה החשובה באמת: שווה לפתוח בלוג ולפרסם פוסטים! אפילו אם אתן רק בתהליך הלמידה וחושבות ״נה, זה מוקדם מדי, מי אני בכלל, אין לי מה להגיד עדיין״. אולי יש בזה משהו, אבל האמת היא שאם אתן חושבת ככה, לא תהיה נקודה שבה תרגישות מוכנות. זה תמיד יראה לכן מוקדם מדי. מה שיש לכן להגיד תמיד יכול להעשיר וללמד את אלה שנמצאים במקום שבו אתן הייתן לפני כמה חודשים.

זה יכול לעשות רושם חיובי על הרבה אנשים, וזה אמצעי להפגנת עקביות ומוטיבציה. זה מאפשר לכן למסגר את התהליך שלכן במושגים שאתן בוחרות לעצמכן. אפשר גם להשתמש בזה רק לצורך מעקב התקדמות אישי. אין הכרח להפיץ לכל עבר. אבל שיתוף של פוסט ברשתות חברתיות כמו פייסבוק וטוויטר מומלץ ומניב תוצאות: זה פשוט עוזר לאנשים לזכור מי אתן ובמה אתן עוסקות. לכן יותר סביר שיספרו לכן כשישמעו על הזדמנות שעשויה להיות רלוונטית עבורכן. אין ספק שזה דורש השקעה של זמן ואנרגיה, אבל למרבה היתרון, זה תוכן שעובד בשבילכן אחרי שסיימתן ליצור אותו. הוא פשוט נשאר שם, ומגיש את העשייה והידע שלכן לעולם. כאמור, לפעמים מקבלים ככה הצעות עבודה, או סוגים אחרים של הצעות שיכולים לקדם אתכן, לפעמים גם ממקום העבודה הנוכחי. יש לזה המון ערך.

בנימה אישית יותר, כששקלתי לפתוח בלוג היו לי הרבה עכבות, אבל אחרי שקיבלתי מספיק דחיפה ועידוד בכיוון, בסוף זה קרה. בזמנו היה לי יותר חשוב לכתוב באנגלית ובחרתי במדיום, שמתפקד קצת כמו רשת חברתית. מוזמנות לבקר! לצערי, מדיום לא כל כך תומך בעברית, אז עכשיו אני כותבת בוורדפרס. ואפשר לבחור גם בכל פלטפורמה אחרת. לכו על מה שנוח לכן.

תגובה אחת בנושא “לבלוג או לא לבלוג? למה להשקיע בזה זמן?”

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

nineteen − 16 =