במסגרת פינתנו ״מכתבים למערכת״, או ״הגר מדברת עם חברות ואז מספרת על זה לכל העולם״, עלתה השאלה איזה קורס תכנות כדאי לקחת אם לא עושים תואר (מכל סיבה שהיא) ורוצים איכשהו להתחיל להכיר את התחום ולרכוש ידע מקצועי בו. בקיצור, אם רוצים ללמוד באמצעות איזושהי תוכנית מובנית שכוללת הרצאות ותרגול, מה כדאי לבחור?
כמובן שאפשר להתנסות דרך סדנאות כמו אלה שכתבתי עליהן בפוסט אחר, וכשיותר מנוסים אפשר ללמוד גם מקריאת דוקומנטציה של השפה (או הפריימוורק, או הוואטאבר) שרוצים ללמוד, ואפילו מספרים (אולי אכתוב פוסט נפרד על מקורות לימוד אלה בעתיד). קריאת דוקומנטציה היא בעצם פעולה די מומלצת גם תוך כדי למידה במסגרת של קורס, אבל אני יודעת מניסיון שלהרבה אנשים זה לא כל כך נגיש בהתחלה, ולכן לא אתייחס לזה כאן.
אז בנוגע להמלצות על קורסים, בהתחלה חשבתי שמה שאנשים צריכים זו השוואה בין קורסים שונים, מידע בפורמט אחיד על כל מסגרת שקיימת. אבל אני לא באה לפרסם אף אחד, והאמת היא שעל כל מקום שאני באמת יודעת עליו משהו, המידע הכי מעמיק שיש לי הוא מניסיון או מעדויות בודדות, ופשוט אי אפשר לדעת אם זה מייצג. אז מה שאני אעשה כאן זו חלוקה עקרונית לסוגים וקטגוריות וסקירה שלהם:
- קורס/ים אונליין
- מסלול של She Codes
- קורס במכללה
- בוטקאמפ
החלטתי ללכת על הפורמט הבא: למי זה מתאים, כמה זה עולה, מה סגנון ההוראה, ומה החסרונות. אני יודעת שזה נשמע קצת שלילי לכתוב חסרונות בלי יתרונות, אבל אני יוצאת מנקודת הנחה שהיתרונות מתבהרים דרך שלושת החלקים הראשונים, ונמסרים במובלע גם דרך החלק הרביעי, ולא מצריכים סיכום נפרד. אבל כן נראה לי שירות טוב לציבור להדגיש חסרונות, כי צריך לדעת ממה להיזהר. לאף אחד לא בא לבזבז זמן וכסף על מסגרת לא מתאימה.
בואו נתחיל בסקירה.
קורסים אונליין
למי מתאים
אוטודידקטים, מי שאוהבת ללמוד בבית, מי שאין לה חלון זמן משמעותי שבו אפשר לצאת למסגרת לימודים כרגע, מי שאוהבת ללמוד מווידאו, ומי שרוצה ללמוד בבית תחילה במטרה להגיע לקורס רגיל עם רמת ידע שתמנע הלם במפגש עם החומר ותקל על ההתמדה. זה טוב גם למי שפחות אוטודידקט, כי היכולת ללמוד לבד חשובה בתחום הזה, וכך תוכלו לפתח יותר עצמאות בלמידה.
כמה עולה
חלק מהקורסים הם ממש בחינם לגמרי, בעיקר מה שיש בערוצי YouTube. תחפשו חומר בנושא שמעניין אתכם ותגלו אילו ערוצים אתם אוהבים. אחר כך יש אתרי קורסים עם קורסים במחירים מאוד נמוכים, כמו Udemy, שאם נכנסים פעם ראשונה הקורס עולה 700 ש״ח, ואם נכנסים שוב אחרי חמש דקות פתאום הוא עולה פחות מ־50 ש״ח. 🤔
אז צריך לדעת לחכות למבצעים שיופיעו. חוץ מזה יש אתרים כמו Lynda שלא ניסיתי, וכמו Coursera, שיש שם קורסים שעולים יותר.
יש גם הרבה חומר של קורסים בחינם מאוניברסיטאות, מה שנקרא OpenCourseWare. אפשר למצוא רשימה גדולה מאוד של קורסים כאלה כאן.
סגנון ההוראה
אם זה קורס שכולל הרצאות מוקלטות (זה מה שיש בדרך כלל), ולא סתם חומרים כתובים, אז פשוט עוקבים אחרי ההסברים, עוצרים את הסרטון כדי לכתוב את הקוד יחד עם המדריך… וזהו. יש הרבה תרגול דרך האצבעות. את הפרויקטים מהקורס אפשר להרחיב ולקחת לאיזה כיוון שרוצות.
אפשר ללמוד בקצב אישי מכל מקום. אם לא רוצים קצב אישי אלא קצב מוכתב, יש גם קורסים מקוונים עם דדליינים.
אין ״שעת קבלה״ (מושג מהאוניברסיטה: זמן שבו אפשר לבוא למשרד של המרצה ולהרעיף עליה שאלות על החומר), אבל בחלק מהקורסים יש פורום לשאול שאלות את המרצים או אפשרות לשלוח להם אימייל. בפועל, אם הקורס פופולארי, לא תמיד יש להם זמן להשיב. לעתים הם שוכרים אנשים נוספים כעוזרי הוראה כדי שיענו על שאלות התלמידות.
חסרונות
ההבדל הגדול בין האפשרות הזו ליתר האפשרויות שאסקור היא, שכשלומדים בבית, לומדים לבד. אפשר להזמין חברים וללמוד ביחד, אבל זו לא מסגרת שתוציא אתכן החוצה, תבנה אצלכם מחויבות שמבוססת על FOMO ותחושת אשמה, שעבור רבים היא מדרבנת ומועילה, תאפשר יצירת קשרים חדשים וכל הדברים הטובים האלה.
אזהרה: שארית הפוסט תוקדש למסגרות שדורשות ללבוש דברים שאינם פיג׳מה
עם זאת, חשוב לי להבהיר: מוטב לשלב כמה מקורות לימוד שונים. אפשר לשלב קורס בעולם הגדול שבחוץ עם קורס מקוון. אופן ההגשה השונה של נושאים דומים ייתן לכם תרגול נוסף ופרספקטיבה רחבה יותר. כך הלמידה תהיה יותר מעמיקה ואפקטיבית.
She Codes
הארגון She Codes הוקם ב־2013 על ידי רות פולצ׳ק, בשאיפה להגיע ל־50% נשים בתפקידים טכנולוגיים בתעשיית ההייטק תוך 10 שנים. פעילותו מתוחזקת על ידי מתנדבות וחברות קהילה. בשלב מסוים הוא הצליח כל כך עד שזכה למימון ממשלתי מסוים. כיום יש עשרות מרכזי לימוד של She Code ברחבי הארץ. אפשר לחפש אותן באתר שלהן ובפייסבוק ולראות אם יש מרכז לימוד שקרוב אליכן ומה הקורסים/המסלולים שמתקיימים בו. בין המסלולים, או הקורסים שאפשר ללמוד שם: Web, Python, Java, Android ועוד.
למי מתאים
נשים שרוצות ללמוד בסביבה שיש בה עוד נשים שרוצות ללמוד. מבחינת הרמה, הקורסים נותנים ידע ברמה לא מטורפת, אבל לחלק מהם יש כבר קורסי המשך. ספציפית, אני יודעת שלקורס הפייתון יש קורס data anlysis כקורס המשך פרקטי ומכוון תעסוקה.
אני לא חושבת שאפשר לעשות קורס אחד וישר למצוא עבודה, זה נראה לי מאוד נדיר, אבל הקורסים מציעים היכרות טובה והתנסות משמעותית עם כמה תחומים. זה בסיס טוב ללימודים נוספים, בין אם עצמאיים או בקורסים נוספים (זה נכון לגבי כל מסגרת שאיננה תואר). זו מסגרת שדורשת יכולת התמדה עצמאית, אבל גם נותנת הזדמנות להצטרף לקהילה, שזה דבר נהדר ותורם מהרבה בחינות.
קיימת גם תוכנית ״הדור הבא״ לנערות בכיתות ט׳ עד י״ב.
כמה עולה
כלום. צריך להביא מחשב ואוזניות.
אפשר לשלם סכום קטן (משהו כמו 120 ש״ח) כדי שהתרגיל המסכם שלך בקורס ייבדק, ואז גם תקבלי תעודה וציון. כלומר, אם משלמות בכלל, זה מעט ואחרי השלמת הקורס בהצלחה.
סגנון ההוראה
זה כמו ללמוד מהבית, אבל בקבוצה, וכשהכינו לכן מהחומרים החינמיים איזשהו סילבוס מובנה עם שיעור שבועי. פעם בשלושה חודשים יש מחזור חדש של תלמידות שמתחיל את החומר מהשבוע הראשון, והלמידה מתפרשת על פני כמה חודשים עבור כל מחזור של הקורס. לכל מחזור מצוותת מדריכה שבאה לעזור ולהסביר אם נתקעות במשהו. המפגשים מתקיימים פעם בשבוע, ובמהלך השיעור צריך לכסות את החומר של אותו השיעור.
בעצם, אין הרצאות פרונטליות. כל ההרצאות שכלולות בתוכנית הלימוד הן חלקים של הרצאות וידאו מקורסים מקוונים חינמיים, וכל תלמידה יושבת עם המחשב והאוזניות שלה. בסוף המפגש, אחראית המחזור יושבת כמה דקות עם הקבוצה כדי לבדוק אם כולן הסתדרו עם החומר של אותו השיעור, ואף אחת לא נשארה מאחור, כדי שכולן ירגישו מוכנות לבוא גם למפגש הבא.
חסרונות
אני חושבת שאין. זה נראה לי כמו אחלה מקום להתחיל למצוא בו את דרכך. זה לא עולה כסף, אז אין ממש מה להפסיד אם תגלי שזו לא מסגרת אידיאלית עבורך, וסביר להניח שדרך ההתנסות תביני יותר טוב מה כן יכול להתאים לך יותר.
זה כמו ללמוד בבית, רק לנשים שקשה להן להתרכז כשהן לבד, ושמסגרת קבועה נותנת להן ביטחון ואינדיקציה להתקדמות. זו גם הזדמנות להיות חלק מקהילה של נשים שכוונתן המוצהרת היא להשתלט על העולם, או בעצם על 50% ממנו, תוך 10 שנים (שמתוכן נותרו 5, אז צריך להזדרז!).
קורס במכללה
למי מתאים
מי שמחפש גם מסגרת וגם תעודה ממוסד מוכר וידוע שאפשר לנפנף בה. זה שימוש במיוחד בימים שהמזגן מתקלקל. לדעתי עדיין מידה לא מבוטלת של אוטודידקטיות כדי להפוך למפתחים טובים במסגרת הזו, ובסוף הפרק אני אסביר יותר למה אני חושבת ככה.
בדרך כלל צריך לעבור איזשהו מבחן קבלה, או להוכיח ידע שמקנה פטור מהמבחן. המבחן לא אמור להיות מאוד קשה.
כמה עולה
זה סוד. הם לא מגלים. אני שמעתי שקורסים בג׳ון ברייס והאקריו עולים משהו כמו 20,000 ש״ח. בגלל זה לא הלכתי אליהם. יש גם קורסים דומים בטכניון, שיש לו שלוחה במרכז הארץ. אבל הלכתי לקורס במכון הטכנולוגי חולון, שם כתבו את מחיר הקורס במקום נגיש כמו בני אדם: 6,500 ש״ח, 28 מפגשים בני 5 שעות אקדמיות, שהן 4 שעות נורמליות. לגבי קורסים שעולים יותר, יכול להיות שגם מספר השעות שלהם גדול יותר.
סגנון ההוראה
יושבים בכיתה פעם או פעמיים בשבוע למשך כמה שעות. לפעמים יש מורה יחיד ולפעמים הנושאים מחולקים בין כמה מדריכים שונים. רוב העבודה נעשית בבית. חוזרים על החומר, עובדים על תרגילים, מגישים אותם. יש מקומות שבהם יש ציונים על העבודה השוטפת. בחלק מהמקומות יש בחנים. סיום הקורס מותנה בהגשת פרויקט גמר או כמה פרויקטים.
המשמעת לא נוקשה. יש אנשים בשבילם זה טוב, כי זה מוריד מהלחץ ועוזר להתרכז בלמידה (אני). אבל יש אנשים שכדי להתמיד ולבצע את המשימות צריכים את האיום ש״יזרקו״ אותם מהקורס אם לא יעמדו בדרישות. אפשר גם לדבר בצורה מרוככת יותר על אנשים שיש להם צורך יותר או פחות חזק בפידבק חיצוני לגבי ההתקדמות שלהם. אבל האמת היא שאפשר גם ללמוד להעריך את עצמכן: לראות אם הצלחתן לכתוב השבוע תוכנית שלא יכולתן בשבוע שעבר והיא פועלת כמתוכנן, או אם הצלחתן לשכתב פונקציה כך שתהיה פחות מסורבלת.
במקרה שלי, המפגשים התקיימו אחת לשבוע, והיה צריך להשקיע בבית כ־10–20 שעות עבודה. כשהתחלתי עבדתי במשרה מלאה, אבל בשלב מסוים לא יכולתי יותר. כשהתחלנו את הקורס היינו בערך 36 אנשים, מתוכם 3 נשים. באמצע הקורס כבר היינו רק 12 אנשים, מתוכם 1 נשים. כשעושים קורס ״לכולם״, איכשהו לא באות כמעט נשים. איפה לעזאזל כל הנשים? בהתחלה חשבתי שהן פשוט ויתרו מראש על ללמוד תכנות. אבל מתישהו באמצע הקורס שמעתי על She Codes והתברר שכולן שם, ושזה אפילו בחינם! החלטתי לנסות גם את זה, בנוסף לקורס במכללה. אבל עד מהר הבנתי שאני כבר בשלב מתקדם מדי ואין טעם שאתחיל שם מסלול מאפס.
אגב, בקורס שאני הייתי בו, הרבה אנשים עזבו. אני חושבת שזה בגלל הקושי לשלב תקופת לימודים ארוכה עם עבודה. בנוסף, לחלק מהתלמידים היו ילדים, מה שהופך את ההתמדה לתקופה ממושכת מאתגרת. קל להגיע למצב שמאבדים קשר עם החומר וקשה להשלים. זה קשור גם לטבעו של החומר. זה לא חומר כל כך קל. אני חושבת שההתמדה משתלמת, אבל ברור שזה לא אפשרי לכל אחד בכל מצב.
מבחינת שעת קבלה, אני לא יודעת איך זה בכל המקומות. אצלנו היה אפשר להעלות נושאים בכיתה והוקדש לזה זמן מדי פעם, וגם היה אפשר לשלוח מייל למרצה או לכתוב לכל הכיתה בפורום ייעודי, ומדי פעם אכן התייעצנו אחד עם השני או ביקשנו הבהרות.
חסרונות
חלק מהקורסים עולים הרבה כסף, ובנוסף לוקחים הרבה זמן. לא לכולם זה פרקטי או אפילו אפשרי.
סגנון הלמידה הרבה פחות נוקשה מאשר באוניברסיטה. יש ביקורת נפוצה שכתוצאה מזה לא לומדים בקורסים האלה כלום, ומה שהתלמיד מפיק מהקורס תלוי בעצם ברמה האישית שלו. ואני אומרת: כל עוד הכוונה היא לא שאיכות העברת החומר הייתה נמוכה, זה נשמע לי הגיוני וסביר. אי אפשר לפטם אנשים בוגרים בידע שהם לא מעוניינים או לא מסוגלים לבלוע ולעכל. אני חושבת שהפקתי את המיטב מהקורס שהייתי בו, גם אם לא כיסינו בו את כל הנושאים הכי חשובים והכי עדכניים בצורה הכי מושלמת. זה נתן לי בסיס טוב להמשיך ממנו ומסגרת שיצרה אצלי מחויבות ארוכת טווח.
חשוב לי גם לציין שיצא לי לעבוד בסטארטאפ עם שני מפתחי בקאנד מוצלחים מאוד, שלא היה להם רקע קודם בפיתוח לפני שעשו קורס בג׳ון ברייס. כך שזו לא רק אני, ולא רק המכון הטכנולוגי. היכולת להפיק משהו מהמסגרות האלה תלויה בכם.
בוטקאמפ
מסלול מהיר ואינטנסיבי. לימודים במשרה מלאה.
למי מתאים
לאנשים ש:
- יש להם אפשרות לא לעבוד בכלל במשך שלושה או שישה חודשים
- מסוגלים להגיע מדי יום למקום שבו נמצא מרכז הלימוד במשך כל חודשי הלימודים (נניח, רמת גן. בדרך כלל המקומות האלה הם במרכז הארץ).
- סומכים על עצמם שילמדו בקצב מאוד מהיר, או שבאים עם ידע קודם, כך שלא כל החומר הנלמד בקורס יהיה להם חדש
על פניו נראה שלא נדרשת אוטודידקטיות, כי מאביסים אתכם במשימות וחומר ואין לאן לברוח, אבל קשה להגיד שזה מתאים לאנשים פאסיביים, כי צריך לעבוד בלי הפסקה וכן נדרשת חריצות, יכולת גבוהה, וצריך להיות מאוד ממוקדים ו״רעבים״ ללמוד, ולהצליח לשמור על זה לאורך תקופה כי אין זמן לנוח.
צריך לעבור איזשהו מבחן קבלה. בחלק מהתוכניות (זו של ״אקפריס״, למשל) נדרש גם תואר ראשון, אבל לא חשוב להם התחום.
סגנון ההוראה
עושים המון בכיתה, כמו יום עבודה מלא, 5 ימים בשבוע, ובערב יש גם שיעורי בית. אי אפשר להגיע למצב שבו דוחים ומורחים את הכנת שיעורי הבית, כי צריך לבוא שוב למחרת.
בנוגע לשעת קבלה, אני לא יודעת אם יש. גם לא יודעת אם צריך בכלל, כי פשוט רואים את המדריכים כל יום כל היום.
במקומות כאלה, שמכוונים לתעסוקה בצורה מאוד פרקטית, נושאי הלימוד גם מאוד עדכניים, ממוקדים בטכנולוגיות רלוונטיות ובהקניית שליטה טובה בהן. התלמידות מגיעות למספר גבוה של שעות של התנסות פרקטית בתכנות תוך זמן מאוד קצר. בשונה מהקורסים במכללות, במקומות האלה הבנתי שבאמת אפשר למצוא עבודה זמן קצר מסיום הקורס. כלומר, שהם מצליחים לעזור בזה ולא רק מבטיחים הבטחות שווא. אפשר אפילו לעבוד אצלם. אל תדאגו, תכף אני אגיד על זה גם דברים רעים.
כמה עולה
שמעתי שהתוכנית של אקספריס להסבת אקדמאים לפיתוח תוכנה, שנמשכת 6 חודשים, עולה 40,000 ש״ח, אבל הם לא מציגים את זה ככה. הם אומרים שיש רק דמי הרשמה, שהם נמוכים בהרבה, פלוס התחייבות לעבוד אצלם שנתיים בסיום. כלומר, רק מי שנושר צריך לשלם. אז לא מדברים על זה, וטוענים שכמעט ולא קורה שמישהו נושר, כי הם עושים מאמץ לסנן היטב את המועמדים מראש. לכו תדעו אם זה נכון. אני מרגישה שהם מסתירים מידע ושזה אומר עליהם משהו לא טוב.
כששמעתי על הבוטקאמפ של קודינג אקדמי לפני שנתיים, הוא עלה 11,000 ש״ח, כיום הוא עולה 18,500 ש״ח. הוא נמשך שלושה חודשים. גם שם היה בזמנו דיל דומה, שמי שמסיימת בהצלחה ומתחייבת להישאר לעבוד אצלם שנתיים בשכר נמוך (כעובדת בחברת פרויקטים בעצם) מקבלת פטור מהתשלום על הקורס. אבל מעדכנים אותי עכשיו באוזנייה שהסבסוד ניתן רק למועמדים מאוד מבטיחים, ולמעטים בלבד, ושזה כבר לא קורה היום. הם כן מסייעים בתהליך חיפוש העבודה.
האמת? לדעתי זה סידור לא רע, כי לא מבזבזים זמן. אחרת אפשר לבלות חודשים ארוכים בחיפושים, בראיונות מפרכים, באי־השתכרות ובאי־ודאות. למצוא עבודה ראשונה זה הכי קשה, ופה חוסכים מכם את התקופה הזו.
למיטב ידיעתי המקומות האלה מאפשרים לעזוב מבלי לשלם על כל הקורס אם מתחרטים בשבועיים הראשונים. כדאי לקבל מהם ולוודא מולם את כל הפרטים.
חסרונות
לא בטוח שמתאים לכן להתחייב לשנתיים בתנאים האלה, ולא בטוח שתשרדו עד הסוף.
יכול להיות שבשבוע או החודש הראשון תהיו בהלם, תחשבו שכולם יותר טובים מכם ושיש להם יותר רקע רלוונטי ותרצו לברוח, וייתכן שתעשו זאת. האמת היא שגם בקורס היותר איטי ורגוע שאני עשיתי, הרגשתי מאוימת על ידי כולם. אבל בסוף הרבה מהאנשים האלה עזבו ואני דווקא נותרתי עומדת. אז לא תמיד אנחנו מעריכות את עצמנו נכון. וממה ששמעתי מחברה שעשתה בוטקאמפ של שלושה חודשים, מי ששורד את ההתחלה בדרך כלל גם מצליח להגיע לסוף.
סיכום
כולם רוצים שיגידו להם איזה קורס לקחת כדי שהם בטוח ימצאו עבודה, או לפחות יזמינו אותם לראיונות. על זה עובד הרבה מהפרסום של הקורסים במכללות. אבל האמת היא שאי אפשר לדעת, כי הכל תלוי בסוף ביכולת שלכם להפיק מהקורס מספיק ידע וכלים כדי שתוכלו לבנות פרויקטים אישיים, או פרויקט משותף עם אדם נוסף, להשתלב באופן סורס וכדומה. זה מה שהכי עוזר. ובשביל זה לא בהכרח חייבים קורס.
אישית, אני חושבת שדווקא מסגרות של פעם בשבוע דורשות יותר כושר התמדה ממסגרות שמתאפיינות בתדירות מפגשים גבוהה יותר (כמו יומיים בשבוע, או כמו בוטקאמפ, שזה פשוט כל יום למשך כל היום). כי רוב הזמן לא נמצאים שם, ואם לא עושים עבודה בבית שוכחים מזה.
היה חשוב לי לבסס את הפוסט על התייחסות לכל ההיבטים האלה, כי השאלות איפה ללמוד ואיך ללמוד, תלויות בעיקר בהיכרות עם עצמכם כתלמידים. זה דבר שדורש התבוננות ובחינה כנה של הצרכים והיכולות שלכם, והבנה מה הנטיות שלכם, איפה יש לכם יכולת להתגמש ולהשתנות, ואיפה לא. כלומר, אין מקום אחד שהוא המקום הנכון, ואין מסלול אחד שהוא המסלול המנצח. יש אתכם, עם הרקע האישי שלכם, עם צורת הלמידה המיוחדת לכם. זה הדבר שאתם צריכים להבין לעומק כדי לעשות את ההחלטה שתביא לכם את מירב התועלת.
וגם אם נתקלים בקשיים במסגרת זו או אחרת, זה לא נורא. תזכרו שאתן כן מתקדמות בלמידה בזמן הזה. ואם זה יותר מדי, זה גם בסדר להפסיק, לחזור ללמוד בבית עוד כמה חודשים בקצב אישי ולפי מה שהלו״ז מאפשר, ואחר כך לנסות שוב. אפשר לנסות לעבור למסגרת אחרת. העיקר הוא להמשיך ללמוד ולהתפתח, ולמצוא את מה שעובד בשבילכן ומעניין אתכן. המפתח בהסבה מקצועית הוא התמדה. אה, ולמצוא את הפאשן שלכן. כלי הנשק העיקרי שלכן הוא הפאשן שלכן. כי אז יש דרייב. אוקיי, שני כלי הנשק העיקריים שלכן הם פאשן ודרייב. אה, ונטוורקינג. פאשן, דרייב ונטוורקינג. שלושה כלי נשק. בקיצור, לכו למיטאפים. תכירו קצת אנשים, זה חשוב.
בהצלחה!
סרטון בונוס למי שזיהה ולמי שלא זיהה את הרפרנס (כלומר, לכולם!):
